ברל כצנלסון

ברל כצנלסון הוא אחת מדמויות המופת וממורי הדרך של היישוב העברי בארץ ישראל טרם הקמת המדינה.

הוא היה ציוני, סוציאליסט, הומניסט, איש עבודת האדמה, פעיל פוליטי, פובליציסט ומחנך.

נולד ברוסיה בשנת 1887 וקיבל חינוך יהודי מסורתי וציוני.

בנערותו הושפע מהתנועה הסוציאליסטית הרוסית. מרכיבים אלו הפכו לאבני יסוד במשנתו.

הגותו:

כסוציאליסט שאף לחברה ללא פערים, דגל בשוויון חברתי וכלכלי רב ככל האפשר. כציוני שאף להקים מדינה לעם היהודי. למעשה שילב בין אידיאולוגיות אלו ומיזג מסורת יהודית, ציונות וסוציאליזם.

הציונות הסוציאליסטית, על פי ברל כצנלסון, היא מזיגה שוות ערך בין המטרות הלאומיות שלמענן לחם לבין המטרות החברתיות שהועיד למדינה היהודית שבדרל. יתרה מכך, הוא רצה לקשור בין הסוציאליזם ההומניסטי לבין ערכי המסורת היהודית, בין תנועות אנושיות גדולות לבין חירותו וכבודו של האדם: " במרכזה של ההסטוריה העברית עומד דבר הגשמת הציונות במלוא היקפה ותוכנה… במרכזה של ההסטוריה האנושית עומד דבר הגשמת הסוציאליזם במלוא היקפו ותוכנו". אולם ברל כצנלסון לא הסתפק בהגדרת הסוציאליזם במישור החברתי כלכלי ופוליטי והגדיר את מטרת הסוציאליזם כ- " עילוי האדם".

הסוציאליזם של ברל כצנלסון הוא סוציאליזם קונסטרוקטיבי שלפיו יש לבנות את הארץ ולהקים בה חברה צודקת חקלאית ועירונית, לא על פי הדוקטרינה המרקסיסטית, אלא ע"י שיתוף מעמדות וגופים בתנועה הציונית המוכנים לשתף פעולה.

ערב עלייתו לארץ הוא כותב: " … ברצוני לעשות משהו, ברצוני להיות ניצוץ קטן… אני נמשך אל אותם עקשנים עמלים אשר השליכו הכול מאחורי גוום כדי לנסות ולהתחיל בחיים אחרים כדי להיפטר מן הגלות".

הוא עלה לארץ בשנת 1909 וכשהגיע לחופי יפו כתב: " זהו החוף האחרון… כל מה שהיה קודם נגמר וחוף אחר לא יהיה עוד" .

ברל כצנלסון היה ציוני לא רק במשמעות המדינית והחברתית, אלא גם במשמעות הרוחנית והתרבותית. הוא היה מחנך בכל נפשו ומהותו. הוא לא אהב את התואר "מנהיג" אלא "מורה". גישתו החינוכית מתמצית בדבריו " … רעה אותם במקל נועם ולא במקל חובלים, והתנהג איתם באהבה וברעות ולא ברוגז וגאווה" . הוא דרש מהדור הצעיר יניקה מן המקורות של העם היהודי והתרבות האנושית, אך שלל את שיטת "כזה ראה וקדש". וכך אמר: " הנוער רשאי להעז ולשאול שאלות, יש לו רשות לבקש לעצמו נתיבות חדשות אשר לא ידעון הדורות הקודמים". הוא התנגד לפעולת חינוך בנוער שמגמתה הכנת חיל מילואים ממושמע המקבל פקודות בלי לחקור ולדרוש.

ברל כצנלסון היה המוח והלב של תנועת העבודה והיישוב טרם הקמת המדינה.

בהספד שנשא דוד בן גוריון על ברל כצנלסון אמר: " הארי שבחבורה, מורה הדרך, מאיר לכל הדורות הבאים, המוח, המצפון והפה של התנועה, מדריך נאמן לנוער ליישוב ולעם…"

האידיאולוגיה הסוציאליסטית של ברל כצנלסון שנויה במחלוקת. לראייה – שר האוצר בנימין נתניהו בהתייחסו למצב הכלכלי אמר ב- 18.8.03 "ברל כצנלסון ודוד בן גוריון עשו את הטעות הגדולה הזאת והקימו מדינה סוציאליסטית…" האמנם טעות ???

בתקופה זו שבה מקדשת החברה הישראלית את ערכי האינדיוידואליזם והקפיטליזם, בעידן שבו היא מאבדת את הסולידאריות החברתית והלאומית שלה, יש מקום לחזור ולקרוא, לחזור ולהרהר במשנתו החברתית של ברל כצנלסון.

פועלו:

פועל חקלאי במושבות ובחוות כינרת, חייל בגדוד העברי, ממקימי מפלגת אחדות העבודה (1920), ממקימי הסתדרות העובדים בארץ ישראל ( 1920 ) ממקימי מפלגת מפא"י וממנהיגיה, מייסד ועורך עיתון דבר ( 1925 ), ממייסדי הוצאת הספרים "עם עובד", חבר הנהלת הוועד הלאומי.

ברל כצנלסון נפטר ב- 1944 ונטמן בבית הקברות בכנרת.

בית חינוך תיכון ע"ש ברל כצנלסון הוקם בשנת 1946

בחוזר הראשון ששלחו הנהלת בית הספר וועד ההורים לכל הורי התלמידים, נאמר שמטרת בית הספר לחנך תלמידים ברוחה המיוחדת של תנועת העבודה וערכיה. הנחת היסוד של מקימי בית החינוך הייתה שהוא יהיה בית חינוך תיכון שלם אשר מלבד ידיעות יקנה לחניכיו ערכי תנועת העבודה וערכי הגשמה. בית הספר שם לו למטרה לחנך לאור תורתו של הוגה הדעות ומורה הדרך של דור החולמים והמגשימים.

אתרים:

http://www.jafi.org.il/education/100/hebrew/people/berl.html

http://www.archavoda.org.il/avodaarch/ArchiveContent/ArchiveContent.asp

http://www.amalnet.k12.il/meida/history/hisi1099.htm

חנות הספרים של איתמר

ספרים מומלצים:

אנגל שלמה , עשר שנים למועצה המקומית כפר סבא, כפר סבא 1950 .

כצנלסון ברל, כתבים, ת"א, 1943.

דורון אדם, ברל כצנלסון האיש ותורתו, בית ברל, 1977 .

שפירא אניטה, ברל , ת"א, 1980 .

נכתב ע"י דרורית נדר (ליליאן) 31.10.03