יוסף מרי

בוגר מחזור כג  

  נולד   16.2.1952

  נפל  כג תשרי תשל"ד  (19.10.1973)

יוסי נעדר במלחמה

בתאריך 19.10.1973 קיבלנו גלויה מיוסי גלויה זו נכתבה שעות מספר לפני שיוסי נפל. הגלויה נכתבה בשעה 10:30. יוסי נפל בשעה 14:30 . מספר ימים לאחר תאריך 19.10.73  , הפסיקו להגיע מיוסי מכתבים (גלויות). ולאחר מספר ימים נוספים קיבלו ההורים הודעה שיוסי נעדר, בתקופה זו השתתפתי בקרבות ברמת הגולן. לאחר הפסקת האש הודיע לי מפקד הגדוד שלי שיוסי נעדר ועלי לנסוע הביתה. בשובי הביתה פגשתי את כל המשפחה שהיו באי ידיעה על גורלו של יוסי.

הצבא הודיע שיוסי נעדר והם לא יכולים למסור לנו מה עלה בגורלו.לנו מה עלה בגורלו.
בשלב זה בדקנו אם יוסי נמצא באחד מבתי החולים או שהוא מופיע בתמונות של השבויים בטלויזיה או בעתונים אך לשווא. לאחר מספר ימים החלטתי לנסוע לסיני לחפש את עקבותיו של יוסי. חבר שלי דוד ספיר שהיתה לו מכונית טנדר סוסיתא התנדב לבוא ולנסוע איתי לסיני לחיפושים. (דוד הוא חתנו של אכטיצאנו השכם בבוקר בנסיעה לסיני בשעות הצהריים הגענו לרפידים. את מספר החטיבה והגדוד קיבלתי מנתן בוארון שבא לגייס את יוסי למלחמה. חטיבה 217 גדוד 126 .
יוסי השתחרר משירות סדיר כחודש לפני המלחמה והתחיל ללמוד באוניברסיטה בירושלים. לקראת יום הכיפורים הוא היה בבית, בשעה שלוש אחה"צ בא נתן בוארון שהיה השכן שלנו במושב וקרא ליוסי שיבוא כי הגיע רכב מהבסיס והם צריכים לנסוע לבסיס כי פרצה המלחמה. אמא טובה ז"ל הכינה ליוסי ולנתן סנדוויצים שלקחו איתם ולא אכלו בגלל הצום. כחודשיים לפני המלחמה פגשתי את יוסי עוד בשירות סדיר כמדריך טנקים במחנה ג'וליס. (הייתי בקורס קשר במחנה ג'וליס במילואים) היה יום חם מאוד אמצע הקיץ, בצהריים כולם יושבים בשקם שותים משקה קל, ואני פתאום רואה יוסי עובר בשביל בתוך המחנה. אני קורא לו יוסי, יוסי, בוא לשקם תשתה משהו קר, אתה מזיע. מרחוק אומר לי יוסי אני לא יכול דוד, אני ממהר, החניכים מחכים לי, ויש לי מחוייבות אליהם. כזה היה האופי שלו, לעשות הכל ביושר ובשלמות.> את היציאה למלחמה עשה יוסי באותו יום.שה יוסי באותו יום.
הגדוד וכל החטיבה יצאו עם הטנקים על מובילים עד צפון סיני ושם כבר ביום הראשון נתקלו בחיילי קומנדו מבמשך כל ימי המלחמה יוסי והגדוד נלחמו במסלול שנמשך מצפון סיני דרך כל המעוזים והחווה הסינית שבהם הם חילצו חיילים רבים. ב- 14.10.73 יוסי חצה את התעלה ועד יום שבו נפל הם טיהרו את הצד המערבי של תעלת סואץ.

ב- 19.10.1973 בשעה 14:30 שהגדוד נע בכוון העיר סואץ, יוסי ישב בטנק כתותחן. ומפקד הגדוד גיורא קופל כמפקד הטנק . מן המארב נורו מספר טילי סאגר שאחד מהם פגע בטנק של יוסי.
יוסי נהרג מיד, כמו כן נהג הטנק סרור חיים נהרג גם. המגד גיורא והקשר עפו החוצה ונפצעו. את הפצועים פינו והטנק של יוסי נשאר בשטח כשיוסי והנהג חיים נשארו בטנק בשטח, כנעדרים. רק לאחר הפרדת הכוחות עם מצרים חולץ הטנק עם הגופות לשטח ישראל ויוסי נמצא בטנק. ויוסי באותו יום שנסעתי עם דוד ספיר לחפש את יוסי הגענו לרפידים. שאלנו את החיילים שהיו שם אם הם מכירים את החטיבה 217, התשובה שלילית. בגלל שידעתי שהחטיבה חצתה את התעלה ליד אגם המר הגדול בקשתי את דוד להסיע אותנו לכיוון דרום, לאחר כשעתיים של נסיעה, אני רואה בצד ימין בחולות חונים מספר טנקים שנראו מרחוק כצנטוריונים.
ניגשתי לאוהל שעמד ליד חניון הטנקים, באוהל ישב רב סמל ששמו סספורטס. מדבריו נודע לי שהוא השליש של החטיבה 217 ושהוא מכיר את יוסי. מדבריו גם נודע לי שיוסי היה החיל הכי צעיר בחטיבה זו. כולם חיילי מילואים ותיקים, סספורטס אמר לי שבודאות הוא ראה את יוסי נהרג ולעת עתה הוא נעדר עד שיפנו את הטנק שלו מהמקום שבו הוא נמצא בשטח המצרי. אם אתה רוצה להמתין (הוא אמר לי), מפקד החטיבה קופל גיורא צריך להגיע כל רגע מבית החולים לחטיבה. המתנתי באוהל כחצי שעה, ופתאום הופיע מעל האוהל הליקופטר שנחת לידינו. ממנו הורידו החיילים באלונקה את גיורא קופל שהיה פצוע ולא יכול היה להלך על רגליו. על אף פציעתו הבחין בי ושאל מי אני, כשאמרתי לו שאני אחיו של יוסי, התחיל לבכות ואמר שהוא היה בטנק עם יוסי ושיוסי נהרג. ישבנו מספר רגעים ארוכים ביחד כשהוא מספר על יוסי, על גבורתו ועל מסלול הקרבות שעברו הגדוד והחטיבה.
גיורא קופל הבטיח לי שחטיבתו תעשה הכל כדי להנציח את חיילי החטיבה שנפלו ואלה שנלחמו. פלו ואלה שנלחמו.

לימים, מספר שנים לאחר המלחמה, חיילי החטיבה הוציאו לדפוס ספר מרשים ברמתו על מסלול הקרבות ועל חיילי היחידה שנפלו והפיצו אותו בין משפחות חיילי החטיבה, לספר קוראים "ההולכים ראשונה".
לימים בהמשך עבודתי באל-על, פגשתי שני חברים, ביטרן מרדכי והררי חיים, שסיפרו לי על אותו יום קרב שבו נפל יוסי, ביטרן מרדכי סיפר שהם נסעו עם נגמ"ש של החוליה הטכנית ליד הטנק של יוסי, גם עליהם נורה טיל סאגר שלא פגע בהם, ברגע שהטנק של יוסי נפגע, הם ניסו לחלץ מהטנק את הפצועים והנפגעים אך קצרה ידם מלהושיע בגלל הפיצוצים שהיו בטנק. לאחר מספר חודשים, הפסקת האש עם המצרים, הוחזרו גופות החיילים הנעדרים שניקברו בביתי קברות זמניים. בית קברות אחד ליד ארז, ובית קברות שני שבו נקבר יוסי ליד חצריםמספר חודשים החיילים שנקברו בבתי הקברות הזמניים היו קבורים בם, בהדרגה העבירו אותם לקבורת קבע. יוסי הועבר לקבורה זמנית בחצרים בתאריך 15.11.73 ולאחר מספר חודשים לקבורה בכפר-סבא בבית העלמין הצבאי ברח' ויצמן.
כל תקופת העדרותו של יוסי היו בקשר איתנו, מורתו בלהה ניצן מבית הספר כצנלסון ומנהל בית הספר לחמן .הל בית הספר לחמן .
לאחר המלחמה נכתבו מספר ספרים על ידי חברים וחיילי מילואים מהחטיבה ומהגדודים בחטיבה שבהם מתוארים בפוטרוט ובתאריכים מסלול הקרבות שבהם השתתף יוסי. בספרים אילו מתוארת גבורתם של החיילים וגבורתם של הנופלים.
שני ספרים שנימצאים אצלי הם:
1.    "מכתב בקרב" מאת: מאיר שפירא
2.   "ההולכים ראשונה" חטיבת נתקה במלחמת יום הכיפורים.

יהא זכרם של הנופלים ברוך.

משפ. מרי היקרה.

אתמול קבלתי את הגלויה אות שלחתם לי כמוה קיבל גם דני ממ"צ . צר לי אולם נראה לי שלא אוכל לחדש דבר על שידוע לכם מאחיו של יוסי אשר ביקר ביחידה.
יוסי היה מפקד טנק במח' 1 . במשך ימי הלחימה הראשונים, בקרב הבלימה בשלב זה כשאנו החטיבה, היינו חלק הארי של הטנקים בגזרת התעלה ובעזרתם בלמנו את עיקרו של הצבא המיצרי. אותו מיטוס של צבא ישראל הלוחם מלחמת גבורה, מעטים מולך רבים באה לידי ביטוי בצורה קיצונית בקרב זה.
בחלק זה, במסגרת היחידה, תרם יוסי את חלקו, כאשר יחס הכוחות בינינו לבין האויב הוא אחד לעשר. בנוסף לזה נתקלנו בנשק אשר לו לא רגילים היינו. טילי הנ"ט, אותם טילים אשר העתונות מלאה היתה בהם, אותם טילים קטלניים בהם נפגשנו יום יום.
כפי שציינתי בפרק זה של הלחימה לחם יוסי בגבורה בקרב היחידה כמפקד טנק.
ערב צליחת התעלה לצידה המערבי, עבר הטנק של יוסי לפיקודו של המג"ד. יוסי שלא רצה לנטוש את הכלי התנדב למלא בכלי תפקיד של תותחן.

מכאן מפסיק אני לכתוב כדוברו הצנוע של צה"ל, שכן עד שדברים יובררו בצורה יסודית לא ניתן לפרסם פרטים נביום השני לשהותנו בעבר השני של התעלה ב-9.10.73 כשהשריון פורץ ומבקיע בערכי האויב במטרה להשמידם, ולפשוט על בסיסי הטילים אשר לא איפשרו לחיל האויר לפעול בשטח, נתקל הגדוד באזור בסיס טילים.

הבסיס היה ממערב לאגם המר הגדול כשפנינו דרומה. האוייב פתח באש בטילי נ"ט אשר פגעו בטנק המגד בו היה יוסי, בטנק מ"פ א', בטנק סמפ"א, ובנגמש של החוליה הטכנית אשר נעה לחלץ אותם.אשר נעה לחלץ אותם.
הפגיעה בטנק המגד היתה קתלנית.
המגד והטנק הועפו מעוצמת הפגיעה אל מחוץ לטנק כשהם פצועים קשה.
יוסי והנהג זערור נפגעו ישירות.

הידיעה על מותם לא הועברה למשפחות, משום שהזיהוי הנו תהליך ארוך וזהיר מאוד.
צר לי שלא יכולתי לבוא ולנחם אותכם, אולם אנו עדיין מופקדים על שמירת המולדת.
יישר כח
רסן עידן אורי מ"פ

יוסי כתלמיד וכספורטאי

יוסי נוסף לכך שהיה תלמיד מצטיין בלימודיו היה גם ספורטאי מצטיין.
מכתות נמוכות בבתי הספר השתתף בתחרויות ספורט רבות. מכל תחרות שהיה חוזר הביתה היה מביא איתו מספר מדליות ותעודות.

יוסי היה מצטיין בענפי ספורט, ריצה למרחקים ארוכים וקצרים. קפיצה לגובה, קפיצה לרוחק והתעמלות על מזרון.

יוסי בשעות הפנאי שלו היה מתנדב כמורה מחליף בבית הספר במושב לילדים גם בלימודים וגם בספורט.
הילדים במושב מאוד אהבו אותו כשהוא היה בא ללמד אותם.

בצבא יוסי המשיך גם בספורט וגם במסלול הצבאי.
בתחילת השירות שלו יוסי היה בקורס טייס. יוסי עבר את שלב הבית ספר לטיסה למד לטוס על מטוסים קלים, עשה את קורס הצניחה של חיל האויר, אבל נשר בהמשך. מחיל האויר ביקשו ממנו שימשיך לשרת בחייל כמדריך, אבל הוא העדיף לעבור לשיריון כי זה חייל יותר קרבי.

מפי האח – דוד


יוסי מרי ז"ל

דברים שנאמרו מפי חבריו ומוריו של יוסי מביה"ס האזורי בנוה-ימין, בפגישה שהתקיימה ב- 14.4.74 .

בשני כתרים החזיק יוסי בהיותו בינינו: כתר התלמיד החרוץ וכתר הספורטאי המצטיין.
בשני כתרים אלו זכה הודות לכישוריו, לשאפתנותו הכנה ולשקדנותו ללא גבול.

בדרישותיו מעצמו, לא ידע יוסי להסתפק במועט, ובחתירתו להישג הגבוה ביותר לא חסך מאמצים עוד אימון, עוד נסיון, עוד עיון, כדי להעלות את כשרו ואת הישגיו. כך בלימודים, כך בספורט וכך בצבא. רבים, אף כאלה שלא הכירוהו אישית, זוכרים את הנער רחב הכתפיים המתאמן בריצות ארוכות לאורך הכביש, בשחיה בברכה ובאימוני קפיצה במגרש הספורט.

נראה, כאילו אותם דמויות מופת עליהן קרא ולמד הן שהיתוו את דרכו בחיים. הן שלימדוהו, כי על אדם למצות ולתת את כל האצור בתוכו ללא סייג למשפחתו, לחברתו ולמדינתו.

ואכן, כנות זו ניכרה בכל מעשיו, ולכן כה הערכנוהו, היהירות היתה זרה ליוסי. אדרבה, חוש הבקורת העצמית שבו, לא הרשה לו לנוח על זרי הדפנה, אלא דרבנו לחתור הלאה. אולם אנו התגאינו בהישגיו, וניצחונותיו העלו את קרנם של כתתנו ושל בית ספרנו. כאשר בתחרות על מתן שם לעלון ביה"ס זכה השם שהגה יוסי, "עלעלים", הרגשנו כי נצחונו של יוסי הוא ניצחונה של כתתנו. כאשר יוסי הגיע לשיאים יפים בקפיצה לגובה ובריצה התגאינו ביכולתו כולנו. מורי ביה"ס ואנשי הכפר כולו התברכו בהישגיו כתלמיד בביה"ס התיכון ע"ש ברל כצנלסון בכפר-סבא.

יוסי, חניך ביה"ס במושב נוה ימין, ייצג בכבוד את המושב בכל מקום. ואילו יוסי עצמו, נשאר כשהיה ביישן וסגור בתוך עצמו. עיסוקיו הרבים מנעו ממנו מלהרבות בבילויים, אך תמיד מצא זמן לסייע לחבר הפונה אליו בשאלה ובבקשת הדרכה ועצה. בעדינות ובנימוס פנה אל כל אדם, אל חבריו וחברותיו, אל הוריו, אל מוריו ואל כל חבר בכפר, בצרכניה, במרפאה וברחוב.

בתקופת המעבר בין השחרור מהצבא, ומועד תחילת הלימודים באוניברסיטה פנה יוסי, ביזמתו, לביה"ס במושב, והביע נכונותו לסייע בהוראה בשעת הצורך. לא היה קץ לאשרו משזכה לשמש כמורה לשעה בביה"ס בו למד. הוא התייחס אל עבודתו כאל שליחות, ואנו ראינו בו את שליחו של הדור שהתחנך במושב בשנותיו הקשות ביותר, ועתה הגיע לדרגה בה מסוגל הוא עצמו לחנך את הצעירים ממנו. ואכן, היה מקום לקוות כי הנוער בכפר יוכל ליהנות מהדרכתו.

אך הגורל רצה אחרת, יחד עם רבים מחבריו יצא יוסי ביום הכיפורים להגן על הארץ, אשר כה אהב, ולא שב. מסירותו ושקדנותו ליווהו אף בשדה הקרב. נלווה אל המג"ד בכל שליחות עד הסוף המר.

יהא זכרו ברוך.

     כתבה בלהה ניצן
מחנכת של יוסי
בכתות ד' – ח'
דברים לזכרו של יוסי מרי

אני ניצב כאן כדי להפרד מיוסי פרידה אחרונה, בשם חבריו המפקדים,בשם פיקודיו ובשמי אני מפקדו.

יוסי הגיע אלינו זמן קצר לפני המלחמה ולא הספקנו עדיין להכירו,
אלא שמלחמה זאת בעצמתה האכזרית, במהירותה הקטלנית, איחדה אותנו ב -13 ימי הלחימה בהם היה איתנו יוסי.

היינו יחד בבלימה הקשה באזור קנטרה וציר חזיזית, יחד חדרנו לקווי האויב וחלצנו את אנשי המעוז מקנטרה, יחדיו ראינו חברינו נופלים ונפצעים, חרדנו על כל דיווח בקשר שהודיע על מותו של חבר – באחת הפלוגות, ועמדנו בכל אלה עם עייפות נוראית, אך תמיד עם האמונה שיהיה טוב.

כעבור 10 ימי לחימה נואשת לעצירת המצרים ראינו את התפנית, צה"ל צולח את התעלה מערבה. יוסי השתתף איתי והיה עימי בטנק במארב הגדול אשר הביא להשמדת חטיבת הטנקים המצרית, אשר עמדה לתקוף את ראש הגשר של הצליחה.

לא אשכח כיצד צהל יוסי לכל פגיעה אשר פגע בטנק המצרי. איך היה צועק לי: הבט! הטנק ההוא מכוון עלינו! ולאחר מכן, לאחר שתותחו ירה, קריאתו היתה: חיסלתי אותו!.

לא נשכח את יוסי בפשיטות לעומק מצרים על בסיסי הטילים מערבה לתעלה לאחר הפריצה בציר טרטור והחווה הסינית, כאשר המצרים הפכו לצבא נסוג, ואת הרגשת השמחה להיות יחד בין הראשונים מערבה לתעלת המים המתוקים.

ראיתי את יוסי כאשר הפסיק את אש הטנק כאשר השבויים נכנעו בפנינו, והכרתי את טוב ליבו. בחור צעיר, כמעט נער וחי איתנו חיים קשים מאד ב- 13 ימי הלחימה.

19 לאוקטובר, רואים את הניצחון באופק ויוסי מאושר בראותו במלחמתו הראשונה, צבא ישראלי מנצח. דוהרים ממתחם למתחם, מבסיס טילים אחד למשנהו ולא ראיתי פחד בעיניו. מצב רוחו טוב ומורל גבוה.

בשעה 2 אחה"צ בסיס טילים נוסף, שקט לכאורה, יוסי צועק לי שאינו רואה תנועה ואינו רואה חיילי אויב מבעד לטלסקופ. לפתע מכה נוראית, אש גדולה, הכל מסתחרר ומתפוצץ.

למחרת, בביה"ח, הידיעה הברורה שלא יהיה יותר החיוך העליז שלו – ויוסי איננו.

יוסי היה לוחם לדוגמא, תוצר מופלא של דור שהכה שורשים בארץ הזאת, בחור חמד אשר החליט: זאת ארצי ועליה יש ישמור, כי רבים האויבים.

דמותך תהיה לנו לדוגמא, ושמך יחרט לתפארת לצד שמות חללי הגדוד, אתם חברינו האהובים.

שלום לך חבר.

גדוד 126
חטיבה 217
סא"ל גיורא קופל

צוות שכבת י״ב

אורלי אשד

רכז שכבה

קרן אליהו

יועצת השכבה

נילי וייסבלט

מזכירת השכבה

שרון אגסי

חינוך י"ב1

נתן קביליס

חינוך י"ב2

מירלה אבלסון

חינוך י"ב3

ביאטריס וויס

חינוך י"ב4

אורלי אשד

חינוך י"ב5

ליאת ארנפלד

חינוך י"ב6

דן נומברג

חינוך י"ב7

מריאלה אלקין

חינוך י"ב8

רונקה ברקוביץ

תומכת ההוראה י"ב8

צוות שכבת י״א

עידו ברקאי

רכז שכבה

תומר מועלם

יועץ השכבה

אילנית לוקפור

מזכירת השכבה

רונית כץ

חינוך י"א1

עידו ברקאי

חינוך י"א2

רותם גל

חינוך י"א3

דורית קפלן

חינוך י"א4

יוסי נדל

חינוך י"א5

רויטל בן ברוך הדדי

חינוך י"א6

שירה יוגב גנוט

חינוך י"א7

ענבל ניידיץ

חינוך י"א8

נטלי גדעון שר

חינוך י"א9

אילנית כהן

תומכת הוראה י"א9

צוות שכבת י׳

רן שטיין

רכז שכבה

ארנה מרק

יועצת השכבה

אילנית עמרני

מזכירת השכבה

קמילה איסק אלעני

חינוך י1

פזית רוזנבלט

חינוך י2

מיה שילון

חינוך י3

אלמוג באום גרינברג

חינוך י4

רן שטיין

חינוך י5

רוני טוביאס גדעון

חינוך י6

אביב בן אליעזר

חינוך י7

יהודה דוד

חינוך י8

אינה קלברס

חינוך י9

לימור לוי

תומכת הוראה - י9

שרון שעיה מגידו

חינוך י10

ספיר רובין

סייעת י10

נועה (נירה) סרודי

סייעת י10

רכזי מקצוע

רויטל בן ברוך

אזרחות

בברלי חזן

אנגלית

ד"ר מאי פרלשטיין

ביוטכנולוגיה

אביבה סרי

ביולוגיה

מיכל יוספן

הסטוריה

ברק דמיציאן

חנ"ג

ד"ר עדי אהרון

כימיה

דבי זהבי

מד"ח

שמרת מן

מדעי המחשב/הנדסת תוכנה

רונית כץ

מוזיקה

ניסים חדד

מתמטיקה 3 יח"ל

איתי יד שלום

מתמטיקה 4-5 יח"ל

הדס כהן

ספרות

רותם גל

עברית

שירה יוגב גנוט

עיצוב/אומנות

חיה צדקה

ערבית

ענת רוזנווסר

גאוגרפיה

בוריס באם

פיסיקה

ברק גונן

תאטרון

מירלה אבלסון

תנ"ך

יהודה דוד

תקשורת

מנהלה ותפקידים נוספים

רן שטיין

רכז ביטחון

ענבל ניידיץ

רכזת טיולים

לאה פס

רכזת התאמות ותלמידים דיפרנציאליים

צמרת פלטו

מנהלנית ראשית

אילנית עמרני

מזכירת שכבת י' ומזכירת משו"ב

נילי וייסבלט

מזכירת משו"ב ומזכירת שכבת י"ב

רינה ליבר

מזכירת בית הספר

אילנית לוקפור

מזכירת בית הספר ומזכירת שכבת י"א

אורלי קמינסקי

לבורנטית

גלי ברקוביץ

הנהלת חשבונות

שלומית אנגל

מנהלת מרכז העצמה

רונן ידעי

אב בית ראשי

שמואל רצאבי

אב בית

איילה כתריאל

ספרנית

צוות ניהול

ד"ר טובי רוזנברג מלליס

מנהל בית הספר

יוסי נדל

סגן מנהל ורכז מערכת שעות ובגרויות

יהודה דוד

סגן מנהל ורכז חינוך חברתי

ד"ר עדי אהרון

אחראית יומן אירועים

רן שטיין

רכז שכבת י'

ארנה מרק

יועצת שכבת י'

עידו ברקאי

רכז שכבת י"א

תומר מועלם

יועץ שכבת י״א

אורלי אשד

רכזת שכבת י"ב

קרן אליהו

יועצת שכבת י"ב

פזית רוזנבלט

רכזת התנדבות

עינבל אריאלי

אחראית תקשוב

ריקי ברונז

פסיכולוגית בית הספר

עדי הררי אילון

פסיכולוגית בית הספר

מיכל הררי

פסיכולוגית בית הספר

מבנה התכנית

כל תלמיד מחוייב בשעות אישיות ובשעות קבוצתיות

שנתון שעות אישיות שעות קבוצתיות במסלול מצויינות
י׳
60
9
מעל 60 אישיות, מעל 9 קבוצתיות
י״א
30
26
60 אישיות, 26 קבוצתיות
י״ב
--
26
60 אישיות, 26 קבוצתי

ניצוץ החקר

צוות מוביל: דבי זהבי, מרכזת, ד"ר עדי אהרון, רותם גל.

מורים בצוות בשנת תשפ"ב : אידו רונן, אסיה, אליאורה פרידמן, רן שטיין, רוני טוביאס, ליהי גולדשמיד, ענת רוזנווסר.

הקורס "ניצוץ החקר" ייחודי בכיתות י' בתיכון כצנלסון ונוצר כמענה לצורך בלימוד מיומנויות של המאה ה- 21 כבסיס להצלחה בלימודים התיכוניים והלאה.

סקרנות מובילה לחקר: תלמידים מתנסים בחוויית הסקרנות ובמיומנויות חקר סביב נושא מרכז (כמו חינוך פיננסי, מנהיגות, מגדר, אנרגיה, הבדלים בין דוריים, איכות הסביבה ועוד) שנבחר על ידי המורה המנחה את הקורס.

הבנת תהליך החקר מתחיל בשאילת שאלה ועובר דרך חיפוש מקורות אקדמיים ובחינתם לפי קריטריונים מדעיים, היכרות עם שיטות מחקר איכותניים וכמותיים ועד להתנסות בכתיבה אקדמית שמתבססת על הנלמד בשיעורי עברית (כתיבה ממזגת). אנו מדגישים גם מיומנויות "רכות" כמו עבודה שיתופית, פיתוח יכולת תכנון ועמידה בלוח זמנים, יכולת לבחון תהליכים באמצעות רפלקציה, משוב עמיתים והצגת תוצרים (עמידה בפני קהל) שמיועדים לפתח את התלמידים כלומדים עצמאיים.

הקורס הוא בסיס לבחירה של מגמות לימוד בכיתה י"א כולל אפשרות לכתיבת עבודת גמר ברמה של 5 יח"ל.