נפל יא תשרי תשל"ד (07.10.1973)
שרגא, בן אסתר ומשה הכהן, נולד ביום י"ז באדר ב' תשי"ד (22.3.1954) ברעננה. הוריו, מניצולי השואה, עלו ארצה בשנת 1947 יחד עם אחיו הבכור והשתקעו ברעננה, שם הייתה להם נחלה שנרכשה עוד בשנות השלושים. שרגא היה נין ונכד למשפחה של גדולים בתורה וציונים מפולין. הוא למד ברעננה ובשתי השנים האחרונות של בית-הספר התיכון למד בכפר-סבא בבית החינוך התיכון על-שם ברל כצנלסון.
את בחינות הבגרות עשה במגמה הביולוגית ובכוונתו היה להמשיך בלימודים אלה. בבית-הספר היה אהוב מאוד על מוריו וחביב על כל חבריו, זכה בהערכה רבה על מחשבתו המקורית ועל כושר ההבעה המצוין שלו. בחוש ההומור שלו הדביק את הכל וחבריו ללימודים אמרו עליו, שהשיעורים בלעדיו היו משעממים. שרגא הזדהה בכל נפשו עם הוריו ועם המוראות שעברו עליהם בשואה. כל אימת שהתעורר בכיתה ויכוח בנושא השואה היה המורה מפנה את מקומו לשרגא, שידע להשיב בכישרון ובהצלחה על שאלות חבריו. פיקח, אדיב, בעל דעה שקולה ואציל נפש היה שרגא. מעולם לא בקש בחזרה ספר שהשאיל לחבר, והעדיף לרכוש אחר במקומו. תמיד השכיל להעמיד את חבריו על טעויותיהם ומשגיהם בהומור דק ובחביבות, וכפי שהעיד עליו אחד מחבריו, היה הוא "ג'נטלמן מושלם".
בסימפוזיון בעניני חינוך שנערך בבית-ברל, בהשתתפות נציגי משרד החנוך, מורים ותלמידים, היה זה טבעי ששרגא ייצג את בית-ספרו. הוא ניסה תמיד להגיע לפשרם של דברים וכפי שהעידו מוריו "לא קיבל עליו מוסכמות עד שחקר אותן לעומקן. אם כי לא ניסה מעולם להתבלט, היה תמיד מרכזה של כל שיחה. בעל פנים חוורות ומתוחות, כמעט ללא חיוך, גבוה ודק גזרה, בעל עינים עירניות, אינטלקטואליות וחדות, מאחורי משקפיים במסגרת כסופה". הוא אהב לשחות והצטיין בכך. בחופשה של 1968 עמד בהצלחה בקורס מצילים והוענקה לו תעודת "מציל חובב". בחופשה של 1969 השלים קורס מ"כים-גדנ"ע בצריפין.
שרגא גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 ולפי בקשתו הוצב לחיל השריון. את הכשרתו במקצועות השריון גמר בציונים גבוהים ביותר והיה מועמד להישלח לקורס קצינים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה שרגא בקורס למפקדי טנקים, ומשפורק הקורס, הועבר לסיני והשתתף בקרבות הבלימה בגזרה הצפונית של התעלה. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל בקרב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברעננה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.
במכתבו למשפחה השכולה כתב מפקד בית-הספר לשריון, סא"ל עמיר יפה: "שרגא היה חניך מסור ושקדן… מפקדיו הביעו לא פעם בפני את התרשמותם החיובית מבנכם. במלחמה השתתף שרגא כאיש צוות וביצע את תפקידו ללא דופי, תוך גילויים של יזמה, דבקות במשימה, כושר מקצועי ואומץ-לב. דמותו תשמש לנו אש תמיד, שלאורה נחנך ונאמן דורות של מפקדי טנקים צעירים;" כתב למשפחה שר הביטחון דאז, משה דיין: "הוא היה חייל מסור וחבר מצוין. שרגא היה אהוד על הכול".
