עומר אשד, בוגר מחזור נ' (1997) של תיכון "כצלנסון", נפל בלבנון במהלך פעילות מבצעית בראש השנה תשנ"ט בתאריך ה- 21.9.1998 כאשר הנגמ"ש שלו צנח לתוך תהום בעומק 300 מטר ליד נהר הליטאני בלבנון.
עומר התגייס לצה"ל בנובמבר 1997 לאחר שסיים בהצטיינות את לימודיו במגמת פיסיקה בכצנלסון.
עומר והמשפחה
עומר נולד ב 26.11.1978 בפתח תקווה לאחר לידה מסובכת שבה כמעט מת עם אמו.
עומר היה בן לדוד (אצ'קו) וטלי ונכדם של יהודית ודב זעירא.
כשהיה בן שנתיים וחצי נולד לו אח – ניר. עומר וניר עשו הכל ביחד – מלבישת אותם בגדים, תסרוקת דומה ועד ריבים אחד עם השני.
בסיום כיתה ה' יצא עם משפחתו בשליחות סאייטקס לארה"ב, שם שהו כארבע שנים במדינת מרילנד שליד וושינגטון. בתום השליחות חזרו בני המשפחה ועומר לביתם בשכונת ותיקים בכפר סבא.
עומר בבית הספר
עומר למד בבית הספר היסודי ע"ש ברנר מכתה א' עד כתה ה'. עומר אהב את כתתו, את ביה"ס ואת מוריו. לאחר כתה ה' יצא לארה"ב ושם למד בחטיבת הביניים האמריקאית "גוליוס ווסט" בכיתות ו' ז' ח'. לאחר מכן עבר ללמוד בתיכון אמריקאי לשנה אחת. כששב ארצה חזר על כתה ט' בחטיבת הביניים ע"ש שזר בכדי להשלים פערים בעברית ומתמטיקה.
עומר בכצנלסון
לקראת התיכון לעומר לא היו ספקות באיזה תיכון הוא מעוניין להיות – כצנלסון.
עומר התקבל למגמת הכדורסל ולאחר שהבין שלא יתקבל ל – NBA החליט לעזוב את המגמה…
מחנכתו בכצנלסון הייתה עירית מור והוא הצטיין במגמת הפיסיקה.
באחד הימים האחרונים ללימודים החליטו עומר וחבריו לכתה למתוח את עירית.
הם הוציאו את כל השולחנות והכיסאות מהכתה , סדרו אותם בחוץ באותו הסדר והתיישבו בעוד הם מחכים לבואה של עירית. עירית ההמומה ניסתה להבין מה מתרחש אך פני הפוקר של עומר לא הסגירו אותו ואת חבריו.
עומר סיים ללמוד בשנת 7991 כבוגר מחזור נ' של תיכון כצנלסון.
לקראת הגיוס
עוד בתקופת הלימודים חשב עומר רבות על הצבא ועל הצנחנים. הוא השקיע את מירב מאמציו ורצה להיות מג"ד בצנחנים. עד לגיוס היה "מורעל" על הצבא – הוא תלה סטיקרים, קנה חולצה וכובע "אחרי לצנחנים" וחיכה לגיוסו.
ביום הראשון בבקו"ם נשבע עומר בקסמו עוד יותר וכתב ביומנו האישי:
"התגייסתי לצנחנים. חזרתי הביתה מהבקו"ם על מדים גאה."
תחביביו של עומר
עומר אהב בעיקר את משחקי הכדור ובראשם כדורסל. עומר שיחק מכתה א' בחוגי כדורסל, בקייטנות ספורט ובקבוצת כדורסל. כמו כן, שיחק גם טניס וכדורגל.
עומר אהב את הים ונסע עם אביו להשיט גלשן ולתפוס גלים.
עומר היה ילד שקט ובעל פני פוקר שלא יכלו להסגיר את תחושותיו ורגשותיו.
הוא היה אהוד מאוד בחברה ועסק בפעילויות רבות. הוא היה גם בתנועת הנוער העובד אך עזב אותה לבסןף לאחר שיקולים מטעמי סדרי עדיפויות.
בראש השנה, שעות ספורות לפני שנפל עם נגמ"שו לתהום דיבר עם אמו בפעם האחרונה בקצרה, באושר ובשמחה ואמר:
"אמא! קבלתי תפקיד חמוד, אהיה עסוק. מסרי שנה טובה לכל המשפחה."
כזו הייתה הפרידה. מלאת התלהבות ושמחה.
